טוב שנזכרתי | הצלחתי להתנתק לרגע מערוץ 20, זה מה שיצא

27/02/2010 | מאת Ela |

אז מה בכלל נזכרתי לכתוב עכשיו פוסט על האח הגדול, שבוע לפני שנגמר? אז האמת שפשוט הייתי עסוקה מדי בלראות האח הגדול, בערוץ 2, בערוץ 20 ובאינטרנט אז לא היה לי זמן.
אם הישרדות היא כמו אחיינים שאתה צריך ללכת לשמור עליהם פעם בכמה זמן, הרי האח הגדול היא כמו ילד שאי אפשר להשאיר ללא השגחה. ואני הייתי אימא מאוד מסורה. ובכל זאת, לאחרונה התחילו לדגדג לי האצבעות ולפני שאני הולכת לישון, מתגבש לו בראשי פוסט כל לילה מחדש, שמתפוגג לו בבוקר אל האוויר הקר. אבל
אין בכוונתי לפרוס עכשיו משנה, אלא לדבר על ההווה בפרט.


אז מה קורה עכשיו בממלכת “האח הגדול”? אנחנו שבוע לפני הגמר ולאחרונה אני מרגישה שאני צופה בסיפור אגדה. אם להתייחס לזה במונחים כאלה, אז גואל הוא המספר הכמעט-יודע-כל. עם או בלי קשר לעיסוקו של גואל בקולנוע וכתיבה, ניכר שיש לו הבנה טלוויזיונית יותר מלכל אחד אחר בבית. הוא כמעט היחידי שמתייחס מידי פעם לפן הטלוויזיוני של החוויה שהם עוברים ולא פעם קולע בהערכותיו. הוא גם יודע לזהות מצבים ואחר כך לתאר אותם בצורה מנוסחת היטב ומרגשת, כפי שהסביר לארז למה הוא לא היה צריך להעמיד את אלירז להדחה או כשתיאר את התחושות בבית בהזדמנות זו או אחרת.
כרגע מצבו של גואל בבית מעורער ביותר, וניתן לראות אותו מתבודד בחלקים שונים של הבית, כשהוא מחליף מילים רק עם פותנה או סער, וזונח לחלוטין את חברו הבלתי מעורער אלירז וילדת-המחמד שלו, אלין. גואל מבין היטב שהשניים האחרונים הם הפייבוריטים של הקהל בבית, ובאקט קנאי ובלתי מפרגן, הוא תופס מהם מרחק. הוא מבין שאלירז הוא הכוכב ובשלב זה נמאס לו להיות הסייד-קיק השולי, אז הוא מעדיף לא להיות בכלל. עם זאת הוא ממשיך להפגין כלפיו כבוד לעומת אלין, שזוכה ליחס מזלזל ולא הוגן. קל לו לגואל, אשר משקשק מעימותים לבחור באלין כשעירה שלו לעזאזל. אלירז מבין ממה נובע הריחוק ולכן הוא בוחר לא ללחוץ, אלין מצידה אינה ממש צריכה מישהו כל עוד היא צמודה לאלירז.


אלירז הוא כמובן הגיבור הבלתי מעורער של העלילה, בן הכפר שהוכתר לנסיך. הכול קורה סביבו ולרוב מנקודת מבטו. הכריזמה שלו כל כך גדולה, שכמעט בכל סיטואציה שהוא נמצא בה, מיד הוא מוצא את עצמו במרכז, תוך שהוא שומר על צניעות. הוא מצליח להגיע לכל אחד ובכל מצב. הוא מצליח להגיד דברים חכמים מבלי להיות פלצן, ומצד שני להגיד דברים בוטים מבלי להיות גס.
לצד כל התכונות החיוביות הברורות שלו, אני מחבבת במיוחד את האכפתיות שיש לו מהבית. הוא לא מהסס להפשיל שרוולים ולנקות את המטבח בכל הזדמנות, לרוקן פחים לשפשף שירותים. הוא לא מחכה שיעשו בשבילו ותמיד עושה בשביל אחרים, זה מראה על חינוך טוב ואני מאוד מעריכה את זה. הוא גם מוכשר כמעט בכל דבר ומוצא דרכים מעניינות ויצירתיות להעסיק את עצמו, כמו כתיבת שירים למנגינה מוכרת וניגון על מפוחית שהוא אלתר מכמה קשיות ותחתונית. אין, הבחור קסם.
כרגע המצב בבית מבחינתו ממשיך להיות לא רע. על אף החרם המאולתר של גואל, בדרכי הנועם שלו הוא עדיין מצליח לגרום לו לחייך. סער כמובן שומר מרחק, אבל אלירז אינו זקוק לו. פותנה לא יכולה להפסיק לאהוב אותו על אף הביקורת התכופה שלה עליו ואלין היא שותפתו הבלתי מעורערת, חברת האמת, אשר תלך איתו ואחריו באש ובמים.


אלין היא הנסיכה, הנערה טובת הלב והענוגה. היא הצעירה שבחבורה, מה שגורר לא פעם זלזול לא מוצדק כלפיה. לעיתים קרובות היא איננה מובנת, אבל חדי האבחנה בבית (אלירז וגואל) יודעים שיש בה יותר ממה שנראה לעין. אני חושבת שמכל בני הבית, אלין היא זו שעשתה את התהליך הכי משמעותי, מבחינת האישיות שלה, רבות בזכות סשנים של קואצ’ינג מאולתר שעשה לה אלירז. היא ילדה חכמה, קשובה, מהירת למידה ובעלת חושים חדים. לצערי, חלק מהדיירים נוהגים להשתמש בה כ”שק חבטות” כשעולה להם הקריזה (פותנה, גואל) אבל החוסן הנפשי שהיא מפגינה הוא מהחזקים בבית. היא, כמו נסיכה אמיתית, מוקסמת מבן הכפר/הנסיך שהפך לבן הברית הכי חזק שלה והחברות איתו היא מערכת היחסים המעניינת והמרגשת ביותר בבית. כרגע מצבה בבית הוא לא מזהיר, כיוון שהחבר האמיתי היחיד שלה הוא אלירז. גואל מתעלם ממנה לפרקים, עם פותנה יש לה מלחמה קרה (או שלום קר, איך שאתם רוצים) ועם ארז וסער אין לה תקשורת בכלל. זה ניכר על מצב הרוח שלה, אבל אם היא הייתה יודעת שאחרי אלירז היא המתמודדת המועדפת, היא בוודאי הייתה מחייכת יותר, ולבטח גם קצת דומעת מהתרגשות, כפרה עליה.


באגדה שלי פותנה היא המלכה האם, מלכה טובה, עד אשר מישהו מערער על המלכות שלה. היא המלכה אשר מקנאה בבתה היפה אשר גונבת לה את ההצגה ואת תשומת הלב של הנסיך השני. ככל שאלירז ואלין התקרבו, ככה התרחקה פותנה מאלין בכל מיני תירוצים של “התנהגות שהיא לא אוהבת” ו”חציית גבולות”. היה לה נוח להתייחס לאלין כאל “ילדה” ולרגע לא בחנה את ההתנהגות שלה עצמה, לעומת אלין שעושה בדק בבית על בסיס יומי, אם לא שעתי. בהדחה האחרונה פותנה הייתה היחידה שעשתה מהלך לא מובן מאליו והעמידה את אלין להדחה. מבחינה אסטרטגית זה טוב לאלין דווקא, שהייתה מועמדת בין כה, ו”חטא” ההעמדה של פותנה שבוע קודם לכן יטואטא לעומת החטא העכשווי של פותנה שבגדה במחנה והעמידה אותה.
מבחינת הבית פותנה במצב טוב כפי שתמיד היה. חוץ מאלין כולם בבית ביחסים טובים איתה ורוצים בחברתה. היא גם במקום הכי נינוח כי אינה צריכה לדאוג למה שיקרה בהדחה האחרונה, אבל בגמר אני מאמינה שפותנה כהרגלה, שוב תתפוס מקום טוב באמצע.


סער הוא הנבל כמובן, אבל מהסוג הלא מודע שעושה מעצמו צחוק, וארז הוא שוטה הכפר או ליצן החצר אם תרצו. הוא אמנם אתנחתא קומית, אבל הוא יודע לזהות אדם ערמומי כשזה ניצב מולו, ע”ע גואל, ואף לחשוף אותו בפומבי.


ההימור שלי הוא שביום שבת גואל הולך הביתה פשוט כי אין לו מעריצים. סער אמנם הוא מתמודד פחות מוערך, אבל ההד שיש סביבו והקשר שלו לאיילה הם אלה שדווקא יעניקו לו קולות.
ארז יקבל את כל הקולות של אלה שלא רוצים את אלירז ואלין, אבל מתביישים לתמוך בסער, ואלין ואלירז יקבלו את התמיכה שנדמה שאנחנו כבר יודעים שיש להם על סמך הצבעות קודמות.
מכאן שהגמר בסדר יורד על פי הערכתי יראה כך: אלירז, אלין, פותנה, ארז וסער.
בהצלחה לכולם. כלומר, לאלין ואלירז.

תגיות: , , , , , , ,

  1. 4 תגובות עבור “טוב שנזכרתי | הצלחתי להתנתק לרגע מערוץ 20, זה מה שיצא”

  2. מאת נטלי בתאריך 28 בFebruary, 2010 | תגובה

    כל כך מדויק ומקסים!
    אבל באגדה כמו באגדה, המספר חייב להישאר עד הסוף וליצן החצר הוא תפקיד משני שאינו מגיע לנשף.
    וכל הדמויות, למעט הנבל הטיפש והמרושע שהיה גוזר עלינו לסביזם מבחירה והשלכת כל בן היאורה אילמלא נוכחותו של הנסיך טוב הלב, מגשרות על הריבים השטותיים ומתאחדים.
    את סופה של דרך האבנים הצהובות הם יעשו יחד בדילוג וחיוך.
    :)

  3. מאת נטלי בתאריך 28 בFebruary, 2010 | תגובה

    הדמויות מתאחדות, לא מתאחדים.
    יש לי פתור מתחביר, יש לי חמרמורת.

  4. מאת Ela בתאריך 28 בFebruary, 2010 | תגובה

    תודה בובי-בו!! :)

  1. 1 טרקבק(ים)

  2. 7 בMarch, 2010: המיצים | לא ממש סחוט טרי » ארכיון » הטוב, האח והמכוער | סיכום אובססיה

השארת תגובה