המיצים | לא ממש סחוט טרי

תכלה שנה, תחל אחת

אז יש לנו שנה חדשה. האם באמת יש איזה שהיא הפסקה מתודית בין שנה לשנה, האם המעבר הזה קיים באופן קוסמי כלשהו או שזה לחלוטין לוגי מבחינתנו?
מה שאני בעצם מנסה להגיד זה, האם יש סיכוי לשיפור??
תראו, מבחינה אישית אני מודה על הכל וממש אין לי תלונות, טפו טפו טפו. אולי אם אפשר אז איזה שיפור קטן בתחום ההגשמה העצמית, ואבל אני יודעת שתכלס זה עליי.
אבל מבחינה לאומית מצבינו בכי רע.
המלחמה בחורף, המשבר הכלכלי, האלימות הגואה בקיץ, השפל המפחיד במים. תאונות דרכים חדשות לבקרים (וערבים ולילות) וגלעד שליט המסכן, שאלוהים ישמור עליו, עדיין לא חזר.
שלא לדבר על דעת הקהל כלפינו בעולם והגינויים שעפים עלינו מכל כיוון אפשרי.

אז אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולאחל למדינת ישראל שינוי. שינוי לטובה, שינוי עמוק, שורשי ואמיתי.
שצה”ל יהיה הצבא הכי חזק בעולם, אבל שלעולם לא יצטרך להילחם.
שנירגע, שנפסיק את אווירת ה”עוד רגע מישהו הולך לדפוק אותי” ושנפסיק לחיות על קוצים.
כולל בכבישים. במיוחד בכבישים.
שנתפתח, שנגדל, שנגלה משאבים יקרי ערך ושנדע להשתמש בהם בהתאם.
שאף חייל לא ייחטף, ושגלעד שליט יחזור כבר, לעזאזל!
שנהיה אומה גאה, סובלנית ומאושרת, המקדשת את הפרטי ואת הזולת כאחד.

גמר חתימה טובה לכולם.